אוכל משנה התנהגות וזו עובדה 

האם אנחנו אוכלים כדי לחיות או חיים כדי לאכול?

מעניין כי האור (אור השמש) והמזון הם בדיוק אותו גורם המשפיע על גופו של האדם ועל ההתנהגות שלו

ומכאן הקשר ההדוק בין תזונה להתנהגות.

כולנו יודעים ואף חווינו על בשרנו את התנהגותנו חסרת הסבלנות כשאנו רעבים,

את השמחה והאושר כאשר אנו שבעים מארוחה טעימה,

את הכעס והאכזבה כאשר הארוחה הייתה לא מספקת דיה,

את דמעות העצב והגעגוע לאוכל של....אימא.

בכל גיל, גודל ומצב, האוכל וההתנהגות, התזונה והתגובה יהיו קשורים בקשר שאין להפר אותו אף פעם.

אין זה מן המקרה שמרכז הרעב והשובע קרוב ביותר למרכז השליטה על ההתנהגות בכלל

וההתנהגות המינית בפרט, אך זו כבר סאגה אחרת לכתבה הבאה.

האם מרכיבי המזון יכולים להשפיע על התנהגותו של האדם ועל רכיבים קוגניטיביים כמו למידה, זיכרון וחשיבה?

שואל הפרופסור שלמה יהודה בספרו: תזונה, מוח והתנהגות.

אם כן האם ניתן למדוד את ההשפעה  הזו באמצעים קבילים המוכרים לעולם המדע, אשר בזכותם תקבע קביעה מסוימת כהוכחה?

ישנם אנשים חולים, המאמינים כי מרפא במזון מעניק להם שליטה טובה יותר במתרחש במחלתם

וכי הטיפול התזונתי הוא טוב יותר מאשר הטיפול התרופתי המקובל,

מתוך מחשבה שמה שבא מהטבע יכול רק להועיל ולעולם אינו מזיק.

החולה המעורב בדיאטה שלו ומצליח בה, מקבל סיפוק מיידי מהצלחתו דבר שגורר המשך מעורבות ולקיחת יותר אחריות.

נחזור ונשאל האם משהו גשמי כמו אוכל יכול להשפיע על משהו רוחני כמו חשיבה, מצב רוח, זיכרון, למידה?

האם שוקולד יכול ליצור שמחה? האם קפה יוצר ערנות? האם חלב חם מרדים? האם חלמון של ביצה מעורר את תאי הזיכרון?

איך החומר הפיזי שיש במזון המתעכל בגוף נכנס לדם ומגיע לאזור הבלתי נתפס שמשתקף בהתנהגות שלנו וברגשות שלנו?

נסתכל על התופעה מהצד השני האם אנשים בדיכאון לא אוכלים או אוכלים יותר מידי?

כלומר נראה כאן השקפה הדדית בין התנהגות לאכילה, ובין אכילה להתנהגות.

האם אנשים שמחים מתרגמים את השמחה לאוכל? או כשהם שמחים אינם מרגישים רעב כלל?

מה ההבדל בין מזון לתרופות?

כדי שתרופה תשפיע על התנהגות (לדוגמא תרופה אנטי דיכאונית) צריך שהחומר הכימי בה יגיע למרכז ההשפעה במוח.

המזון שנאכל חייב באותו חומר כימי אשר יגיע לאותו מרכז ההשפעה במוח וישמש כחומר אנטי דיכאוני.

ההתנהגות שלנו משתנה כאשר חומר כימי מגיע למוח למקום האחראי על  ההתנהגות.

האם כל שינוי ביוכימי במוח ישפיע על ההתנהגות שלנו בדרך זו או אחרת?

ראו את האלכוהול.

האלכוהול הוא דוגמא מצוינת לחומר כימי הנכנס לגוף בצורת משקה או בתוך מאכל כמו צלי ברוטב יין אדום,

בנוסח סבתי האהובה ז"ל... שהייתה משתמשת בדובדבני הוישנאק כפיתוי לאכילת הצלי

ולאחר מכן כל תגובה הייתה בשמחה מתקבלת...

כשהאלכוהול בכבד אנחנו לא משנים את ההתנהגות, וגם כשהאלכוהול בדם, אך מתי הוא משפיע?

כאשר המולקולות של הכוהל באות במגע עם תאי העצב במוח ומשנות את מצב הצבירה של קרום תא העצב במוח.

שינוי מצב הצבירה משנה את תפקוד תא העצב במוח ומאט את התקשורת העצבית שאותו תא מקיים עם תאים אחרים.

האלכוהול ששינה את מצב הצבירה הפיזי של תא העצב שינה את ההתנהגות האדם בתגובה לשתייה.

האם כל המאכלים, המזונות והשתייה משפיעים על ההתנהגות שלנו כאשר הם משנים משהו במוח?

מסקנה: האוכל הוא ספק אנרגיה עיקרי ולכן מוטלת עלינו החובה לבחור אותו בקפידה

תוך בחינת הרכיבים בעדשה מגדלת האם הם חיוניים.

במארז הדיסקים רזים לחיים בריאים אפשר להבין עוד אספקטים בין תזונה מחשבה והרגשה.

בכל ההרצאות בתזונה אני מדברת על הקשר שבין תזונה להתנהגות, תזונה ומחשבה,

השפעת האוכל על העבודה והמחשבה. 

שלכם באהבה רבה

דפנה לב